המסע הטיפולי הוא מסע שמתרחש בו זמנית בשני רבדים, הרובד של הקשר הטיפולי המשמעותי, היחודי, הקרוב והקשוב, שנוצר בין המטפל למטופל, והרובד של המסע פנימה, מסעו של האדם לתוך עצמו.

לקשר שנרקם בין המטפל למטופל יש חשיבות רבה. זהו המיכל שבתוכו יתרחש התהליך  וזוהי גם האש שתחמם ותלבה את התרחשותו. המטופל יכול לבטא בתוך הקשר את חששותיו, את השאלות המטרידות אותו, הספקות, הכעסים והחלומות אך גם את תחושותיו כלפי המטפל עצמו וכלפי התהליך הטיפולי. הביקורת, התהיות והאכזבות, לצד הקרבה, המשאלות והכמיהה שחש.

פרויד הבין כי במערכת היחסים בין המטפל למטופל מתעוררים דפוסי היחסים המוקדמים של המטופל, תהליך שהוא קרא לו: טרנספרנס. כלומר, המטופל מתחיל לחוש כלפי המטפל תחושות דומות לאלו שחש בעבר עם הוריו או אחד מהם. התעוררות רגשות אלה בטיפול מאפשרת להבין ביחד באופן עמוק וחווייתי את התערובת הרגשית הראשונית שמשתחזרת במערכות היחסים המשמעותיות.

יונג מתאר את היחסים הטיפוליים באמצעות המטפורה של התהליך האלכימי, אותו ריטואל מסתורי שבו ניסו האלכימאים במעבדותיהם הסודיות לשלוט בטבע, להבין את סודות ההתמרה וההתהוות של החמרים, ולגלות את סוד החיים כדי להפוך חומר נחות לנעלה יותר ולהגיע למרפא, ואפילו לפצח את סוד חיי הנצח. יחסי המטפל-מטופל הם אותו מיכל אלכימי שבתוכו חמרי הנפש של המטופל פוגשים את חומרי נפשו של המטפל, מתרחש תהליך סוער של חימום והתכה, ובהדרגה גם שינוי, התמרה וגילוי כוחות המרפא והצמיחה.

בתוך מעטפת זו של הקשר הולך ונבנה המסע הפנימי, מסע שמתחיל בהקשבה רגישה לתסכולים, לכאב ולקשיים הנחווים בחיי היום יום, ונוגע בדפוסי היחסים עם האנשים הקרובים האהובים/שנואים, היחסים המוקדמים עם ההורים שהשאירו את חותמם וממשיכים לצבוע את המציאות, ובעולם הרגשי בכלל, משאלות, פנטזיות וחלומות.

המסע הטיפולי מתחיל בתקופות מעבר ומשבר בחיינו כאשר מתעוררים בנו סימני שאלה לגבי מה שהווה עד כה קרקע בטוחה ובסיס איתן. זהו מצב מעורר חרדה ומערער מחד אך גם פתוח יותר, מצב שבו יש נגישות רבה יותר למשאבי נפש וכוחות בלתי מודעים,  לכן יש בו פוטנציאל למימוש יכולות שהיו רדומות עד כה וצמיחה לקראת יתר חירות ויצירתיות.